מירב אברמוב-פונטש, עו"ד

מעמד אישי ומשפחה

עורכת דין מירב אברמוב-פונטש הינה מומחית לדיני משפחה, מגשרת מוסמכת ונוטריון בשפות עברית ואנגלית.

גביית מזונות

לאחר מתן פסק דין או החלטה למתן דמי מזונות נותר למעשה אופן הביצוע של הגבייה. קיימות שלוש אפשרויות לגביית מזונות ואלו הן:

1. ישירות מהחייב
בהפקדה/העברה בנקאית ע"י החייב עצמו לחשבון הבנק של הזוכה או ישירות לידיה במזומן שיק וכו'.

2. גביית מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי
מטרת המוסד לביטוח לאומי להבטיח את הקיום הכלכלי הבסיסי של כל אדם.

3. גביית מזונות בהוצאה לפועל
במקרה שהכנסת הזוכה גבוהה יחסית והיא איננה זכאית לגבות המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי או במקרה בו ניתנה החלטה/פסק דין על מזונות רטרואקטיבית ולא שולמה לאישה הבטחת הכנסה בתקופה זו. או בכל מקרה של חיוב במזונות אותם לא ניתן לגבות דרך המוסד לביטוח לאומי או במקרה בו המוסד לביטוח לאומי העביר לזוכה תשלום נמוך מזה שנפסק בהתאם למבחן ההכנסה. בכל המקרים הללו יכולה הזוכה לנקוט הליכים כנגד החייב לצורך קבלת המזונות לרבות הטלת עיקולים בבנק, הטלת עיקולי משכורת ופקודות מאסר.

 

תשלום מזונות דרך המוסד לביטוח לאומי (עקרי הדברים כפי שמופעים באתר המוסד לביטוח לאומי, מזונות)
חוק המזונות (הבטחת תשלום) נועד לסייע לאישה ולילד, תושבי ישראל, שבידיהם פסק דין לתשלום מזונות, והם אינם מקבלים את התשלום מן  החייב במזונות. המוסד לביטוח לאומי משלם לזוכה במזונות תשלום חודשי, וגובה מן החייב במזונות את הסכום שחויב בו בפסק דין למזונות. הסכום שמשלם המוסד לביטוח לאומי לאישה הוא הסכום שנקבע בפסק דין למזונות או הסכום שנקבע בתקנות -  הסכום הנמוך מביניהם. אם גבה המוסד לביטוח לאומי מן החייב את מלוא סכום המזונות שנקבע בפסק הדין, וסכום זה גדול מדמי המזונות שהביטוח הלאומי שילם לאישה, מקבלת האישה את ההפרש.

זכאים לדמי מזונות מן הביטוח הלאומי אישה או ילד, תושבי ישראל, שיש בידם פסק דין למזונות, והם אינם מקבלים את התשלום מן החייב במזונות, ובלבד שהחייב במזונות היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או שהיה תושב ישראל ב-24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו ליום מתן פסק הדין.

הזכאות לדמי מזונות מותנית במבחן הכנסות. אישה שאינה עומדת במבחן ההכנסות אינה זכאית לקבל דמי מזונות מהביטוח הלאומי.

על האישה או הילד להיות אחד מאלה:

  • אישה הנשואה לחייב ויש עמה ילד – בין שפסק הדין למזונות ניתן לזכותה, בין שהוא ניתן לזכות הילד בלבד, ובין שהוא ניתן לזכות שניהם.
  •  אישה הנשואה לחייב ואין עמה ילד – אם אין היא מסוגלת לכלכל את עצמה או שהיא בת 60 ומעלה.
  • אישה שאינה נשואה לחייב ושיש עמה ילד – אם פסק הדין ניתן לזכות הילד בלבד. אישה שאינה נשואה לחייב ושאין עמה ילד אינה זכאית לדמי מזונות מן הביטוח הלאומי.
  • ילד שאינו נמצא עם אמו – אם פסק הדין ניתן לזכותו בלבד, ואין עיקר החזקתו על חשבון אוצר המדינה או רשות מקומית.
  • ילד שנמצא עם אביו – יקבל האב את התשלום עבור הילד, אם האם חויבה בתשלום המזונות. 

תשלום הפרשים לזוכה
במידה והמוסד לביטוח לאומי הצליח לגבות מהחייב את מלוא סכום המזונות שנקבע בפסק הדין/ההחלטה וסכום זה גבוה מדמי המזונות ששילם המוסד לביטוח לאומי לאשה תקבל האישה את ההפרש.

ואולם במידה והמוסד לביטוח לא גבה מהחייב את מלוא סכום המזונות שנקבע בפסק הדין/ההחלטה וסכום זה גבוה מדמי המזונות ששילם המוסד לביטוח לאומי לאשה תוכל האישה לגבות את ההפרש בעצמה בהוצל"פ אולם רק לאחר המצאת אישור מתאים מן הביטוח לאומי.
לדוגמא: עפ"י פסק הדין חויב חיים בתשלום מזונותיה ומזונות בנם יותם בסך כולל של 3500 ₪, צילה (האם) איננה עובדת. ועל כן זכאית היא לגבות את המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי ואולם המוסד לביטוח לאומי יעביר לה (עפ"י התקנות נכון ל1/01) 2789 ₪ בלבד. את ההפרש במידה ויצליח המוסד לביטוח לאומי לגבות מחיים יעבירו לצילה אך במידה ולא יצליח, צילה ,צריכה לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת אישור לצורך גביית עצמית של ההפרשים איתו תיגש ללשכת ההוצל"פ ותפעל כנגד חיים ישירות.
כדאי להדגיש כי לגבי הסך שהמוסד לביטוח לאומי משלם לצילה המוסד לביטוח לאומי מעבירו לצילה מידי 28 לחודש בין אם חיים שילם ובין אם לאו והמוסד לביטוח לאומי ינקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד חיים במידה וזה לא ישלם.

תוספת השלמת הכנסה
אם החיוב בפסק הדין/ההחלטה למזונות נמוך מהסכום המשתלם עפ"י תקנות הבטחת הכנסה, תקבל הזוכה במזונות את הסכום שנקבע בפסק דין/החלטה כגימלת הבטחת מזונות, ואת ההשלמה עד לגובה תקנות הבטחת הכנסה תקבל באמצעות גמלת הבטחת הכנסה.

ראוי לציין כי כשם שבגביית מזונות דרך הביטוח לאומי אין חובת התייצבות לשרות תעסוקה להורים לילדים עד גיל שנתיים – אין תחוה למבחן תעסוקה כתנאי לזכאות אולם להורים לילדים מעל גיל שנתיים – קמה חבות להתייצב כדורש עבודה בלשכת העבודה כתנאי לקבלת הגמלה.

לדוגמא: עפ"י פסק הדין חויב נחום בתשלום מזונות הבן בן השנה וחצי אוהד בסך כולל של 1500 ₪, גילה (האם) איננה עובדת. ועל כן זכאית היא לגבות את המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי.
עד מלאת לבן אוהד גיל שנתיים  ובתנאי וגילה איננה עובדת או עובדת בסכומים מזעריים בהתאם לתקנות תקבל בנוסף ל-1500 ₪ גימלת הבטחת מזונות, ואת ההשלמה עד לגובה תקנות הבטחת הכנסה תקבל באמצעות גמלת הבטחת הכנסה.

ניתו להגיב