מירב אברמוב-פונטש, עו"ד

מעמד אישי ומשפחה

עורכת דין מירב אברמוב-פונטש הינה מומחית לדיני משפחה, מגשרת מוסמכת ונוטריון בשפות עברית ואנגלית.

מושגים

מקבץ פירושים למושגים שכיחים הקשורים להליכי גירושין (בסדר א"ב):

איזון משאבים – ראה הסדר איזון משאבים.

בדיקת רקמות – בדיקה גנטית לגילוי זהות האב.
בימ"ש בישראל לא יאשר בדיקת רקמות של קטינים אם קיים חשש שהבדיקה תפגע בטובתם (ממזרות לדוגמא) גם אם שני הצדדים מסכימים על עריכת הבדיקה.

בית משפט לענייני משפחה לעומת בית הדין הרבני – שתי ערכאות שבהן מתקיימים דיונים בענייני מזונות ילדים ורכוש כאשר סוגיית הגירושין עצמם, במקרה שהצדדים שניהם יהודים, מוכרעת ונערכת בבית הדין הרבני.

גישור - שיטה ליישוב סכסוכים בין בני זוג. המגשר הינו אדם מקצועי (פסיכולוג עורך דין וכד') וניטראלי המנסה להביא את בני הזוג להגיע לכדי הסכם המיישב את כלל הנושאים עליהם הם חלוקים.

הורה משמורן – הורה שאחראי לטיפול היום יומי בקטין הנמצא בחזקתו.

הילכת השיתוף – הילכת שיתוף הנכסים בין בני-זוג היא יציר פסיקת בית משפט העליון אשר התפתחה. הלכה זו קובעת כי בעצם נישואי בני זוג רואים הסכם מכללא בדבר שיתוף הנכסים ביניהם, תחולתה של ההלכה שונה לגבי כל זוג וזוג וביהמ"ש בודק כל מקרה לגופו, ככל שהראיות מצביעות על כוונת שיתוף – יורחב הבסיס הרכושי עליו יחול השיתוף וככל שהראיות יצביעו על אי כוונת שיתוף, ועל מגמת הפרדה לא תחול הלכת השיתוף. זאת ללא קשר למידת התרומה הכלכלית בפועל.
כל אחד מבני הזוג רשאי לפנות בכל שלב במהלך הקשר לבית המשפט לקבלת סעד הצהרתי לפיו בני הזוג שותפים בכלל הרכוש שנצבר במהלך הקשר המשותף. מימוש הזכויות בהתאם להלכת השיתוף אינו תלוי בסיום הקשר בפועל.

הסדר איזון משאבים – מקורו בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973. עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב פטירתו של אחד מבני-הזוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים מלפני הנשואים, נכסים שנתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין, גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג ע"י המל"ל או גימלה או פיצוי שנפסקו או מגיעים לפי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל נזקי גוף, או מוות. נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם. בחודש נובמבר 2008 חוקק תיקון לחוק יחסי ממון בין בני זוג על פיו ניתן לחלק את הרכוש טרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצוע של הסדר איזון המשאבים ובתנאי שנתקיימו אחד מהתנאים המופיעים בתיקון לחוק.

הסכם ממון – זהו הסכם בכתב אשר קובע ומסדיר את היחסים הרכושיים ממוניים בין בני-זוג.
הסכם ממון טעון אישור בית משפט לענייני משפחה או אישורו של בית הדין הרבני. במידה ונכרת הסכם לפני הנישואין או בעת עריכתם, ניתן לאמתו אצל רושם נישואין. הסכם שנכרת לפני הנישואין ניתן לאמת אף ע"י נוטריון.
הסכם ממון יכול להקל ולהפחית במידה ניכרת מן הכאב והסבל הכרוכים בהליך הגירושין.

חזקת הגיל הרך – עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב –1962 קיימת הנחה כי עד גיל 6 עדיף לילדים לגדול במשמורת אמם. רף הגיל העומד כעת על 6 קבוע בחוק אך הוא נמצא כעת בליבו של דיון ציבורי ועשוי להשתנות. הקו המנחה את בהמ"ש בקביעת משמורת הינו עקרון טובת הילד.

חלוקת רכוש - יש להבחין בין שני מועדים מרכזיים:

  1. זוגות שנישאו עד שנת 1974 וידועים בציבור חלה עליהם הילכת השיתוף.
  2. וזוגות שנישאו לאחר שנת 1974 חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג אשר מגדיר הסדר איזון משאבים.

טוען רבני – מוסמך לייצג רק בבית הדין הרבני.

ידועים בציבור – בני זוג שאינם נשואים זה לזה, אשר חיים חיי משפחה ומנהלים משק בית משותף. אין הגדרה אחת ויחידה למושג ידועים בציבור. למעשה כל חוק הפונה גם לידועים בציבור, העניק למושג זה הגדרה משלו, או הפנה להגדרה בחוק אחר וקבע את ההשלכות הנובעות מאותו חוק בלבד לגבי היותו של אדם ידוע בציבור.

כריכה – על מנת לתפוס סמכות בביה"ד יש "לכרוך" ביחד עם תביעת גירושין את שאר התביעות. את עניין מזונות הילדים לא ניתן לכרוך והילדים חופשיים להגיש תביעתם בבימ"ש למשפחה בכל עת שירצו בכך מלבד אם התקיים דיון ענייני במזונות הקטינים בבית הדין הרבני.

מירוץ סמכויות – כיוון שלבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה כמה סמכויות חופפות, מתקיים לעיתים "מירוץ" בין שני בני הזוג לפתיחת תיק בערכאה שבה כל אחד מהם מעריך שיגיע להשגים טובים יותר.
לעתים יש חשיבות לתאריך פתיחת ההליכים על ידי מי מהצדדים מכיון שכך בעצם נקבע בפועל איזו ערכאה תדון בנושאים הרלוונטיים.
צד אשר כרך (ראה כריכה) בתביעת הגירושין שלו נושאים מסוימים ומעוניין לזכות במרוץ הסמכויות חייב להוכיח במצטבר, שלושה דברים :

  1. תביעת הגירושין שלו היא כנה.
  2. הכריכה הינה כדין.
  3. הכריכה כנה.

נישואין כדמו"י – נוטריקון של נישואין כדת משה וישראל. בישראל טקס נישואין בין יהודים הנערך בישראל יוכר על-ידי משרד הפנים רק אם נערך כדת משה וישראל. יהודים יכולים להינשא בחו"ל בנישואין אזרחיים ומשרד הפנים מכיר בנישואים אלו.

ניתו להגיב