לאור העובדה כי לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה ישנם כמה סמכויות חופפות, מתקיים לעיתים "מרוץ" בין שני בני הזוג לפתיחת תיק בערכאה שבה לדעתו ניתן יהיה להגיע להישגים גבוהים יותר.

אך התשובה לשאלה זו הינה קשה ומורכבת ביותר והיא תלויה במספר גורמים:
עניין הגירושין עצמו – בני זוג יהודים יפנו לבית דין רבני בתביעת גירושין, ובית הדין הרבני הוא זה שיכריע לעניין הגירושין ויערוך את הגירושין עצמם בבוא העת.
יתר העניינים הכרוכים בגירושין – לגבי בני זוג יהודים קיימות שתי ערכאות שבהן מתקיימים דיונים בענייני מזונות ילדים ורכוש וכיו"ב – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.

המנצח ב"מרוץ" הסמכויות הוא הצד שהקדים ופתח תיק. (לעניין זה קובעים היום ואפילו שעת הגשת התביעה).
שימו לב, על על מנת "לתפוס" את הסמכות בבי"ד רבני יש ל"כרוך" לתביעת גירושין את שאר התביעות (ראו ערך כריכה במושגים) ולקיים לפחות דיון ענייני אחד בעניין המזונות.
כמו כן חשוב לדעת שאת עניין מזונות ילדים לא ניתן לכרוך לתביעת הגירושין – הילדים חופשיים להגיש תביעתם בבימ"ש למשפחה.

הדעה הרווחת היא כי לאשה עדיף לפנות לבימ"ש למשפחה ולבעל לעומת זאת עדיף לפנות לביה"ד הרבני. הנחה זו איננה נכונה בכל המקרים.
בכל מקרה כדאי להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום שייבחן על פי הנסיבות הספציפיות של המקרה, כדי להחליט להיכן כדאי להפנות את התביעה. במקרה שהוגשה כבר תביעה על ידי בן הזוג, כדי לבדוק אם בן הזוג אכן רכש סמכות שיפוט או שניתן עדיין להעביר את התיק לערכאה הנראית כנוחה יותר.

נושאים אותם ראוי לשקול במסגרת השיקולים בהכרעה לאן כדאי ונכון לפנות:

• בדר"כ בית הדין הרבני פוסק מזונות נמוכים מביהמ"ש אולם אין זה כך תמיד.
• לגבי תביעה רכושית – לפני שניתן פסק דין בבלי בתי הדין הרבניים היו פוסקים בענייני רכוש על פי הדין העברי, בעוד שבתי המשפט האזרחיים הכריעו לפי הדין האזרחי. המשמעות הינה כי בית הדין הרבני הכריע בעניין הרכוש עפ"י הרישום ואילו בתי המשפט עפ"י הילכת השיתוף (בעצם נישואי בני זוג רואים הסכם מכללא בדבר שיתוף הנכסים ) ואיזון המשאבים (מקורו בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973, עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב פטירתו של אחד מבני הזוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים מלפני הנשואים, נכסים שנתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין,גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג ע"י המל"ל או גימלה או פיצוי שנפסקו או מגיעים לפי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל נזקי גוף, או מוות, נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם). לאחרונה, גם בתי הדין הרבניים מחילים את חוקי מדינת ישראל, ובמקרים רבים התוצאה הסופית דומה.
• בניגוד לבית המשפט למשפחה, נותן ביה"ד לעתים משקל לרצונה של האשה להישאר בדירת מגוריה ("מדור ספציפי") ולא לעבור לדירה אחרת כאשר בן הזוג עותר לפירוק השיתוף בדירה.
• ידם של בתי הדין הרבני קלה יותר מבית המשפט לעניין הוצאת צווי עיקולים כנגד נכסי בן הזוג השני וצווי עיכוב יציאה מן הארץ כנגד בן הזוג השני.
• שיקולים נוספים שלעיתים יש לקחת בחשבון הינם באיזה הרכב בביה"ד הרבני התיק ידון לעומת בפני איזה שופט יידון התיק.